ייעוץ משפטי

עילם מספקת לכל מוסיקאי הזכאי לתמלוגים שירות ייעוץ משפטי חופשי, ללא תשלום ואתם מוזמנים להיעזר בו בכל שאלה הנוגעת לזכויות המבצעים שלכם ובמיוחד הסכמים או מסמכים אחרים הנוגעים להעברת זכויותיכם.

לידיעתכם, המחלקה המשפטית של עילם, יחד עם הארגון היציג של המבצעים, עוסקת גם באכיפת חוק זכויות המבצעים על גופים עסקיים ו/או עסקים פרטיים העושים שימוש בזכויותיכם ואינם משלמים תמלוגים כחוק.

בשנת 2009 טיפלה המחלקה המשפטית בתביעות שהוגשו כנגד התאחדות המלונות בישראל וכנגד קואופרטיב התעבורה "אגד" בשל סרבנותם של אלו לשלם תמלוגים בגין המוסיקה בה הם עושים שימוש והכוללת זכויות של מבצעים ישראלים.

המחלקה המשפטית אף עוסקת, באופן שוטף, בעריכת ההסכמים וההתקשרויות עם כל המשתמשים המשלמים תמלוגים לעילם ומדובר במאות רבות.

בראש המחלקה המשפטית עומדת עו"ד רויטל עמיר.עו"ד עמיר היא זו שהקימה,פיתחה ומנהלת את פעילותו של ארגון התמלוגים היציג של אשכולות ועילם.

חוק זכויות המבצעים

זכויות המבצעים בישראל הוכרו לראשונה בשנת 1984, מועד החקיקה של חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984.

מהן הזכויות שהוקנו למבצעים?
במקביל לחוק זכויות היוצרים המגן על יצירותיהם של מלחינים, סופרים ויוצרים אמנותיים אחרים, מטרת חוק זכויות המבצעים היא, להגן על זכויותיו של המבצע בביצועו המוקלט. אי לכך, המועד הנכון לכל מבצע בכדי לקבע את רמת ההגנה על זכויותיו הוא המועד בו מבוצעת ההקלטה של הקטע בו הוא משתתף. לכן, חשוב מאוד להיזהר מחתימה על כתבי ויתור/הסכמה שנוהגים המפיקים לתת למבצע כמה דקות לפני תחילת ההקלטה והכוללים בדרך כלל סעיפים על פיהם הוא מוותר על זכויותיו לטובת המפיק.

כיצד מגן החוק על המבצעים?
החוק קובע, כי אין להקליט (בלשון החוק – "להטביע") ביצוע ללא הסכמתו של האמן המבצע. עוד קובע החוק, מגבלות על שעתוק (העתקה) של הקלטות שנעשו ללא הסכמת המבצע. באשר ל"שידור" קובע החוק, כי פרט לרשות השידור, גלי צה"ל והטלוויזיה החינוכית, שלגביהם נקבע הסדר מיוחד, אסור לשדר ביצוע מוקלט ללא הסכמת המבצע. הגנת החוק מוקנית לכל ביצוע שהוקלט (הוטבע) בישראל, החל מתחילת תוקף החוק ( יולי 1984 ) ולמשך 50 שנה מיום ההקלטה. כאשר מדובר בעובדים שכירים (למשל נגנים המועסקים כעובדים בתזמורות סימפוניות) זכויות המבצעים בהקלטותיהם שנעשו במהלך עבודתם, שייכות למעביד למשך 15 שנים ולאחר מכן חוזרות הזכויות לידי הנגנים למשך מותר תקופת ההגנה (35 שנים). בשנת 1996 הוסף לחוק סעיף המתייחס להשמעה והצגה של ביצועים וקובע, כי כל המשמיע או מציג ביצוע המוגן על פי החוק – חייב בתשלום תמלוג ראוי. תוספת זו, איפשרה לציבור המבצעים להתחיל בגביית תמלוגים לא רק בתחום השידור, כפי שהיה לפני כן, אלא גם בכל המגזר העסקי המשמיע מוסיקה ישראלית ( קניונים, בתי קפה, רשתות שיווק, מועדוני ספורט, רשויות מקומיות וכיו"ב).

מה נכלל במושג "ביצוע"?
על פי לשון החוק, המדובר הוא בביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמתית או מוסיקלית על ידי מבצע.

מי נחשב למבצע?
החוק קובע, כי מבצע הוא כל אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול, או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמתית או מוסיקלית.המחוקק לא מצא לנכון להבחין בקביעותיו בין רמות של יצירה או של ביצוע, כך שהשאלה "מהי יצירה" או במלים פשוטות מי יקבע האם מדובר במשהו שעובר את הרף של יצירתיות וזכאי להכלל בהגדרה של "יצירה" או שאינו עובר רף זה – תמסר להכרעת בית המשפט במקרים של מחלוקת. כן נמנע המחוקק מלקבוע קביעות כלשהן באשר לרמתו של המבצע. הקביעה, במקרי מחלוקת, האם אכן מדובר ב"מבצע" שהמחוקק התכוון אליו, או שמדובר בפעולה שאינה עוברת את רף הדרישה המינימאלית ( שלא הוגדר) למושג "מבצע" לפי כוונת המחוקק, גם היא נשארת בידי בית המשפט.

כיצד תגנו על זכויותיכם

בהפקות ובהקלטות שונות נוהגים המפיקים להגיש למוסיקאי לחתימתו מסמך, הנושא בדרך כלל את הכותרת "הסכמה להעברת זכויות" או "ויתור על זכויות" או כותרת דומה אחרת, שלפעמים מסתירה את הכוונה האמיתית שמאחורי המסמך.

המטרה העיקרית של כל המסמכים הללו היא, לגרום לכם להעביר את זכויותיכם לידי המפיק. המסמכים מנוסחים בדרך כלל על ידי עורכי דין מטעם המפיק וברוב המוחלט של המקרים, הניסוח אינו מתואם מראש עם עילם ומגן אך ורק על האינטרס של המפיק ובעצם משאיר אתכם בלא כל זכויות, במידה ותחתמו עליו.

אי לכך, מוטב להימנע מלחתום על כל מסמך כזה ללא ייעוץ משפטי. אנו מציעים לכם להעביר מסמכים כאלו למשרדנו, בין בפקס ובין ב-email, על מנת שמחלקת היועץ המשפטי תוכל לבדוק אותו ולהבטיח שבמידת הצורך, יתוקן באופן כזה שלא יפגע בזכויותיכם.

דעו, כי אם תחתמו על מסמכים כאלו ללא בדיקה וללא הבטחת זכויותיכם, מי שיהיה זכאי לקבל את התמלוגים עבור זכויות המבצעים שלכם יהיה המפיק ולא אתם!